גולר סגנון בע"מ נ' עיריית קרית מלאכי

פסק דין

התובע הגיש תובענה מנהלית וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית, על פי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), להשבת כספים שגבתה הנתבעת, עיריית קריית מלאכי (להלן: "העירייה"), ביתר, במסגרת חיובי הארנונה, עת עיגלה שטחי הנכסים למעלה ולמטה ולא חייבה על פי השטח המדויק של הנכס וכן מכוח הטלת חיובי ארנונה על חלק ממ"ר.

הנתבעת שלחה הודעת חדילה לגבי הרכיב הראשון של התביעה, עיגול שטחים כלפי מעלה בהוצאת חיובי ארנונה, בהתאם להוראת סעיף 9 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות. בהמשך להודעה זו ביקשה הנתבעת את דחיית התביעה וכן הציגה הסכמה לפיה יפסק לתובע גמול בשיעור של 10,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בשיעור של 40,000 ₪ והכל בהתאם להוראת סעיף 9 (ג) לחוק התובענות הייצוגיות. אשר לרכיב השני של התביעה הציגה הסכמת התובע להסתלק מן התביעה וביקש לאשרה ללא צורך בהליכי פרסום, למעט משלוח הודעה למנהל בתי המשפט, לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות, והכל מטעמים של חסכון בהוצאות.

השיקולים הרלבנטיים לפסיקת גמול לתובע ושכר טרחה לבא כוחו, מקום בו נדחתה התובענה על פי סעיף 9 (ב) לחוק התובענות הייצוגיות, מפורטים בסעיף 22 ו-23 לחוק התובענות הייצוגיות:

סעיף 22 (ב) לחוק התובענות הייצוגיות מפרט את השיקולים לפסיקת גמול לתובע כדלקמן:

"בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

1. הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי.

2. התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

3. מידת החשיבות הציבורית של התובענה הציבורית".

סעיף 23 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות קובע שבקביעת שכר טרחת ב"כ התובע יתחשב בית המשפט בשיקולים הבאים:

"1. התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

2. מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

3. מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

4. האופן שבו ניהל ב"כ המייצג את ההליך;

5. הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית".

עולה אפוא כי השיקולים הרלבנטיים לקביעת הגמול בחדילה מגבייה נחלקים ל-3 קטגוריות: שיקולי התשומה, הנוגעים למאמץ בהגשת התובענה, לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם התובע המייצג ובא כוחו כגון: הוצאות ומורכבות ההליך; שיקולי התפוקה לקבוצה המיוצגת, הנוגעים לתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה המיוצגת, התועלת שבחדילת הגבייה ובאופן ניהול ההליך; ושיקולי הכוונה ציבורית, הנוגעים לחשיבות הציבורית שבתובענה ובחדילה להגשמת מטרות החוק. כאשר במסגרת שיקולים אלה יכללו הקריטריונים של החשיבות הציבורית והפער בין הסעד שנקבע לסעד שנפסק וכן קידום אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו. (ראה ע.א. 9134/05 אליעזר לביט עו"ד נ' קו-אופ צפון אגודה שיתופית לשירותים בע"מ (לא פורסם), ניתן ביום 7.2.08); בש"א 30728/07 שרית חבה נגד עיריית בת-ים (פורסם בנבו); ד"ר אלון קלמנט "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות תשס"ו – 2006", הפרקליט מט, תשס"ז, 131, 158-162.

ככלל, יש לראות בהפסקת הגביה, בהתאם לסעיף 9 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, כהודאה של

הרשות בכך שהגביה נעשתה שלא כדין. הודעת החדילה מצד הנתבעת יש בה כדי לשבח את הנתבעת מצד אחד אולם, יש בה גם כדי לגמול לתובע אשר השכיל להגיש את התובענה ולהציף את השגגה שנפלה אצל הנתבעת, שגגה שממנה התעשרה על חשבון הנישומים. לפיכך, יש לגמול לתובע המייצג באופן ראוי כדי לא לפגוע במוטיבציה של תובעים פוטנציאליים להגיש תובענות ייצוגיות הולמות להשבת גבייה בלתי חוקית.

לאחר שחזרתי וקראתי את כתב התביעה ונוכח הודעת החדילה המפורטת המלמדת על הודאת הנתבעת בדבר עיגול שטחים, לצורך חיובי ארנונה, הן כלפי מעלה והן כלפי מטה, ובהינתן שההליך המשפטי הסתיים בשלביו הראשונים, בעצם הודעת המשיבה על חדילת גבייה, ונוכח שיעורי הגמול והשכ"ט המוסכם, אין לי אלא לאשר הגמול כמבוקש.

בהינתן האמור, אני דוחה את התביעה, לאור הודעת החדילה מטעם הנתבעת, לפי סעיף (ג) לחוק התובענות הייצוגיות ומאשרת גמול לתובע בסך של 10,000 ₪ ושכ"ט לבאי כוחו בסך של 30,000 ₪.